Follow by Email

יום שני, 15 באוגוסט 2011

שוויץ כמקלט מס

שוויץ נחשבת כמקלט מס, והיא גם יעד לתכנון מס בינלאומי. בדצמבר 2003 אושררה האמנה למניעת כפל מס בין ישראל ושוויץ ונכנסה לתוקף רטרואקטיבית מיום 1/1/2002.




ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים.
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי


יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

האם יש סיכוי למס עיזבון בישראל בשנת 2012?


 
אם יחוקק מס עיזבון בישראל, תהיה לכך השפעה ניכרת על תכנוני מס. למעשה, כבר היום חלק ניכר מתושבי ישראל כפוף למס העיזבון בארצות הברית.

מס עיזבון (Estate Tax) מתבצע באמצעות שומה על העיזבון ככלל בטרם בוצעה העברתו לידי היורשים. מס ירושה (Inheritance tax) דומה למס עיזבון, אך הנישום כאן יכול להיות היורש או היורשים.

בישראל הוטל מס עיזבון בשנת 1949. ניתן ללמוד על החשיבות שייחסו לחוק הזה שכן זה היה אחד מהחוקים הראשונים שחוקקו במדינה. אלא שהחוק בוטל בשנת 1981 במטרה להחליף את הכלכלה המרקסיסטית באותה עת בכלכלה המבוססת על שוק חופשי.

כעת, יש המבקשים להחזיר את הגלגל אחורה ולחוקק שוב את מס העיזבון. אלא,שקיימים נימוקים רבים נגד הטלת מס העיזבון, כמפורט להלן:

(1) ההכנסה הצפויה ממס העיזבון נמוכה מאוד. בהתאם להערכות זהירות מדובר בכמה מאות מיליוני שקלים. מדובר ללא ספק בסכום זניח בתקציב המדינה, וייתכן כי עלות אכיפת מס עיזבון תהיה גבוהה יותר מההכנסה הצפויה;

(2) מס העיזבון יגדיל את רמת החיכוך בין האזרח לבין רשויות המס, ויתרבו המחלוקות בין הנישומים ופקידי השומה, במיוחד ביחס להערכת נכסים; הניסיון העולמי מלמד כי מדובר במשימה כבדה שספק עם רשות המסים הישראלית תוכל לעמוד בה.

(3) מס העיזבון עשוי להיות מוטל על נכסים שלמעשה כבר מוסו לפחות פעמיים, ויש בכך אי-צדק. כבר היום, מוטל על העשירים בישראל מס הכנסה המגיע ל-57%, ובנוסף לכך הם כפופים למיסים רבים אחרים.

(4) אם המס יוטל על נכסים שנצברו מלפני שנים רבות, הרי שהמיסוי יהיה רטרואקטיבי ובלתי חוקתי;

(5) מס העיזבון מעודד צריכה ובזבוז של הרכוש המשפחתי ופוגע בתמריץ להורשה שכן אדם יעדיף לצרוך את הונו מאשר לחסוך כל חייו. מס העיזבון פוגע לפיכך בחיסכון ובצמיחה הכלכלית;

(6) עולים חדשים זכאים להקלות מס מדהימות בהתאם לחקיקה חדשה אשר מטרתה למשוך יהודים עשירים לישראל. האטרקטיביות של ישראל נובעת משילוב ההטבות האלה ומכך שאין כאן מס עיזבון. מיליונרים יהודים רבים הגיעו לכאן מחו"ל בשנים האחרונות, וכעת קיים חשש כי עולים עשירים לא ירצו להגיע לישראל;

(7) הניסיון בארצות הברית עם "מס המוות" (כך הוא מכונה שם) מלמד גם כי הוא אינו מעניק שוויון הזדמנויות כפי שסבורים התומכים במס כאמור, אלא דווקא מחסל תאגידים המניבים את רוב מקומות העבודה, זאת משום שהיורשים אשר אינם מסוגלים לשלם את המס, מוכרים את נכסיהם.

בנוסף לאמור לעיל, יש כאן דילמה מוסרית לא פשוטה. ראשית, האם תפקיד הממשלה למנוע הצטברות של עושר בידי קבוצה מסוימת? שנית, האם כדי למלא את הפונקציה הזאת, מותר לממשלה להפקיע נכסים מאנשים שכבר מתו ושילמו מס כדין במשך כל חייהם?

הניסיון בארצות הברית עם מס העיזבון מלמד כי עשירים רבים מצליחים בעזרת תכנוני מס להעביר את הונם לחו"ל ובכך להימנע מתשלום מס העיזבון.

לאור האמור, מומלץ לתושבי ישראל להיערך מבעוד מועד לאפשרות כי יחוקק מס עיזבון בישראל, בין היתר, באמצעות העברת נכסים לנאמנויות.
  
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה





יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

כללי מקור - פרשנות רשות המסים

חשיבותם של כללי מקור לגבי תושבי ישראל היא בעיקר לעניין הזיכוי ממס זר ששולם בחו"ל אשר יינתן לתושב ישראל רק אם אותה הכנסה נחשבת כהכנסה שמקום הפקתה הוא מחוץ לישראל. לגבי תושבי חוץ, חשיבות הכללים היא בעיקר לעניין זכות המיסוי של ישראל. הכנסה של תושב חוץ תמוסה בישראל רק אם מקום הפקתה הוא בישראל. סעיפים 4א ו-89(ב)(3) הוספו לפקודה במסגרת תיקון מס' 132. סעיפים אלו קובעים את מקום הפקתן של ההכנסות השונות. האמור לעיל ולהלן הוא מתוך קובץ הפרשנותל של רשות המסים.   

חריגים לקביעת מקום המקור

בסעיף 4א(ב) לתיקון נקבעו מספר חריגים לעניין מקום הפקת הכנסות כמפורט להלן: 

הכנסת עבודה

הכלל לגבי מקום הפקת הכנסה מעבודה הוא מקום ביצוע העבודה. לפיכך, מקום הפקתה של הכנסה מעבודה שבוצעה מחוץ לישראל אינו בישראל. אולם, אם המעביד הוא אחד הגופים שיפורטו להלן ויחסי העבודה עם אותו מעביד החלו כאשר העובד היה תושב ישראל, ייראו את מקום הפקת ההכנסה בישראל, למרות שהעבודה בוצעה מחוץ לישראל.

הגופים שלגביהם יחול חריג זה מפורטים בפסקה (א)(4) להגדרת "תושב ישראל" הם: מדינת ישראל, רשות מקומית, הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת, קרן היסוד, המגבית, חברה ממשלתית, רשות ממשלתית או תאגיד שהוקם לפי חוק.

הוצאה של מפעל קבע

הכלל החריג מתייחס למצב בו מדובר במפעל קבע של תושבי חוץ בישראל או של תושבי ישראל מחוץ לישראל, אשר יש לו הוצאה מסוג כזה שנקבע לגביה כלל של מקום הפקה עפ"י תושבות המשלם - ריבית, דמי נכיון והפרשי הצמדה, רווחים ותמלוגים שמקורם בנכס לא מוחשי, קיצבה, מלוג ואנונה. כלל זה קובע, כי הכנסה מאותם מקורות תיחשב כמופקת בישראל גם כאשר המשלם הוא תושב חוץ - אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל הקבע של תושב החוץ בישראל, ולחלופין, הכנסה מאותם מקורות תיחשב כמופקת מחוץ לישראל גם כשהמשלם הוא תושב ישראל - אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל הקבע שלו מחוץ לישראל.

במקרים אלה נבחר למעשה קריטריון המיקום של מפעל הקבע ולא מקום התושבות.

לדוגמה: תושב חוץ אשר יש לו פעילות בישראל באמצעות מפעל קבע. אותה פעילות ממומנת ע"י הון זר ולפיכך נדרשות בניכוי בישראל הוצאות ריבית. במקרה כאמור נקבע כי למרות שהמשלם הוא תושב חוץ, מקום הפקת הכנסות הריבית הוא בישראל (מקומו של מפעל הקבע). להרחבה בנושא "מוסד קבע", ראו: "מוסד קבע" באמנות המס. 

ניתן לפנות לד"ר אבי נוב, עו"ד, בכל שאלה הקשורה לאמור במייל: avinov@bezeqint.net 

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה

יש להסתמך רק על הנוסח הרשמי של פרשנות רשות המסים